שמואל א כז:ח מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

וַיַּ֤עַל דָּוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו וַֽיִּפְשְׁט֛וּ אֶל־הַגְּשׁוּרִ֥י והגרזי [וְהַגִּזְרִ֖י] וְהָעֲמָלֵקִ֑י כִּ֣י הֵ֜נָּה יֹשְׁב֤וֹת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר מֵֽעוֹלָ֔ם בּוֹאֲךָ֥ שׁ֖וּרָה וְעַד־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

רש"י

ויעל דוד. לשון הוה, הוא תמיד היה רגיל בכך:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

השאלות: אם היו יושבי הארץ איך הכה בם תחת טוב שלם רע ואיך לא התירא שיודע לאכיש?:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

כי הנה וכו׳. רצה לומר: לפי שהיו מעולם מיושבי הארץ ההיא, ולא באה עליהם מלחמה לטרדם ממנה, לזה לא היו נשמרים, ועשה בהם דוד כרצונו:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

בואך שורה. (תרגום:) מן מעלנא דחגרא:
שאל רבBookmarkShareCopy